ואליום היא תרופה המרגיעה חרדה ומשתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים שבה היא ניתנת כטיפול במצבים הבאים:

מצבי חרדה והפרעות חרדה, בסימפטומי נסיגה אצל מכורים לאלכוהול, להרפיית שרירים ובמקרים של התקף אפילפטי (ניתנת אז בהזרקה לוריד).

מדובר בתרופה הנפוצה והפופולארית ביותר במשפחת הבנזודיאזפינים. היא אושרה לראשונה לשימוש בשנת 1963 ושווקה באופן בלעדי על ידי חברת התרופות Hoffman-La Roche. בנוסף לחרדה התרופה משמשת גם לטיפול בהפרעת פניקה, הפרעות שינה, עוויתות שרירים, תסמונת גמילה מאלכוהול, מחלת מונייר ועוד. בנוסף התרופה משמשת להרגעה לפני פרוצדורות רפואיות מסוימות, כמו למשל לפני בדיקות אנדוסקופיות.

המינון של התרופה מותאם לכל חולה באופן אישי.

ואליום קיים בכדורים של 2, 5 ו– 10 מג. המינון היומי המקובל משתנה בהתאם לבעיה הרפואית שלשמה ניתנה התרופה ונע מ– 2 ועד 60 מג ביום במנה בודדת או במנות מחולקות אך ורק לפי הוראת הרופא המטפל.

התרופה ניתנת גם בזריקה לוריד במצבים של התקף אפילפטי או לצורך הרפיית שרירים במקרים מיוחדים. הזרקת התרופה לוריד חייבת להיעשות באיטיות תוך השגחה קפדנית של הרופא על מצב הנשימה.

מחקרים מראים שמרבית הפעילות של הואליום משפיעה על תפקודים באיזורים מסויימים של המח, ביניהם התלמוס, ההיפותלמוס וחלקים של המערכת הלימבית.

הדרך היעילה ביותר לשימוש בואליום היא בכדורים. כך ספיגת התרופה והשפעתה הן המהירות ביותר, והיעילות ביותר. בהזרקה לוריד ההשפעה דומה, אך כאשר התרופה מוזרקת לשריר ההשפעה היא חלקית ואיטית. ניתן לתת ואליום גם בנרות דרך פי הטבעת.

דגשים לשימוש בתרופה

ואליום היא תרופה ותיקה, שיעילותה מוכחת והיא בטוחה יחסית. אין סכנה משמעותית בנטילה במינון יתר (אלא במקרים קיצוניים, ובשילוב עם תרופות או חומרים אחרים כגון אלכוהול או סמים).

השפעתה של התרופה מקומית, היא עוזרת לרגיעה לטווח זמן של שעהשעתיים לאחר נטילתה, ולאחר מכן היא נשטפת ממחזור הדם. בשימוש מבוקר סכנת ההתמכרות קטנה יחסית (אם כי בכל זאת קיימת).

השימוש העיקרי בואליום הוא לטיפול בחרדה ובמתח. זוהי למעשה תרופת הרגעה. היא יכולה לשמש גם במצבים בהם החרדה נובעת ממצב נפשי כללי (הפרעות חרדה, התקפי פאניקה וכדומה), וגם במצבים ספציפיים שגורמים לעלייה ברמת החרדה באופן נקודתי (כמו, למשל, לקראת ניתוח או בדיקה רפואית כלשהי).

תופעות הלוואי של התרופה

התופעה המקושרת ביותר לתרופה זו היא תחושת עייפות וישנוניות. זוהי עשויה להיות תופעת לוואי, אך גם מטרה כאשר משתמשים בתרופה (משום שהפרעות חרדה ומתח גורמות לשיבושים בשינה, ולעיתים מטרת נטילת התרופה היא דווקא להרדם…).

תופעות לוואי נוספות, שעשויות לגרום למצוקה ומצריכות השגחה רפואית (כאשר הן מופיעות באופן חזק או קיצוני) הן סחרחורת ואובדן שיווי משקל, ופגיעה בתיאום התנועות של הגוף. ישנם מטופלים שמדווחים על כך ששימוש תדיר בואליום גורם לתחושת דיכאון, ואפילו לאמנזיה– שכחה של אירועים שקרו בסמיכות לזמני נטילת התרופה. במקרים נדירים יותר, גורמת הואליום להשפעה הפוכה ממטרתההיא מעלה את המתח, גורמת לעצבנות ולהתכווצויות שרירים.

למי התרופה אינה מתאימה?
לא מומלץ להשתמש בתרופה בזמן הריון או הנקה, וגם לא נהוג לרשום את התרופה לילדים צעירים. אנשים הסובלים מהפרעות של דום נשימה, היפוונטילציה ובעיות של שליטה בשרירים, יכולים לפתח תגובות לוואי קשות לתרופה, ולא מומלץ להם להשתמש בתרופה זו.

גם מכורים לסמים ואלכוהול, וכן אנשים הסובלים מדיכאון המלווה במחשבות אובדניות, אינם פציינטים מתאימים לשימוש בתרופה זו.